#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר בית זה ואח""כ מכר / השכיר לאחר את הבית והבטיח לשני כניסה מיידית - מי יגור בבית?  2] מה הדין כשהמשכיר העמיד אריה שימנע מהשוכר את הגישה לבית או שמכרו לגוי אלים שהוציא את השוכר החוצה, האם מחוייב המשכיר לתת לשוכר בית אחר שברשותו /שלא ברשותו - כיון שהשכירו בית ""זה""? ומה הטעם?  3] מה הדין כשאדם זר העמיד אריה ומנע את השוכר ליכנס לבית, האם מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר בית אחר?"	"1.לא חל המכירה והשכירות של השני - שהרי קדם לו הראשון ובודאי שיגור הראשון.<br>2. אע""פ שאמר לו ""בית זה"", חייב המשכיר להעמיד לשוכר בית אחר ואפילו כשאין לו בית אחר מחוייב לשכור עבור שוכרו או שיפנה את האריה/הגוי האלים שהעמיד - כי יש שיעבוד-הגוף על המשכיר וכל נכסי-המשכיר משועבדים לשוכר להעמיד לו את השכירות, וכשהעמיד אריה/גוי אלים, נחשב שהזיק לו את הבית השכור.[נתיה""מ]           3. פטור המשכיר להעמיד לשוכר בית אחר, כי לא נשתעבד לשוכר אלא ל""בית זה""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלוה גר בדירה ששייכת ללוה שמישכנה לחובו עד שיפרע הלוה את ההלואה ובכל שנה המלוה מקזז מחובו תמורת המגורים בביתו ובאמצע השנה מכר הלוה את הבית, מתי הקונה יכול להוציא את המלוה מהבית? ומה הטעם?	"באמצע-השנה, א""י, כיון שהיו רגילים כל שנה לקזז מהחוב את שווי-השכירות זה נחשב כמו שקבעו ביניהם זמן לשנה, ובסוף השנה, יכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוכר-דירה אמר למשכיר את מטרתו בשכירות, וכדלהלן אך לא סיכמו  לכמה זמן, לכמה זמן הכי פחות שכר בסתמא כשאמר שמטרת-השכירות היא:1]לחתונתו? 2] ללינה? 3] לשביתה?	1.לא פחות מ30 יום.                    2.לא פחות מיום אחד.                       3.לא פחות מ2 ימים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר דירה ולא דיברו כמה זמן שוכר ורוצה המשכיר לגור בדירה, מתי המשכיר יכול להוציא את השוכר [3 שיטות] ?    2]סיכמו שישלם על כל שבוע של שכירות 700 ש""ח  ועבר שבוע/ לא עבר שבוע ורוצה המשכיר להוציא את השוכר, האם יכול להוציאו?"	"1. דעת הש""ך והנתיה""מ, אחרי 30 יום - כי סתם שכירות 30 יום, דעת הט""ז, כל מקום כמו שהמנהג לשכור בו [ ויל""ע האם כיום שהמנהג לשכור דירה [-ולא יחידת-דיור] לשנה, האם לדעת הט""ז  סתם-שכירות יהיה שנה] לסמ""ע, אין שום חיוב ויכול להוציאו מיד. [אך להלן גם הסמ""ע כתב שסתם-שכירות 30 יום - וכבר הנתיה""מ תמה סתירה בט""ז]                 2. זה תלוי במחלוקת הנ""ל, שלסמ""ע כשעבר שבוע, יכול - כיון שכשיש הסכם לפי מחיר שבועי, יש למשכיר השתעבדות להשאיר את השוכר לפחות שבוע, ולכן כשלא עבר שבוע, א""י להוציאו, לש""ך כ""ז שלא עבר 30 יום, א""י להוציאו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סיכם המשכיר עם השוכר כמה עולה שכירות-הדירה אך לא סיכמו לכמה זמן שוכר ומזמן ההסכם על המחיר כבר עברה שנה שהשוכר גר בדירה, ועכשיו רוצה המשכיר להוציא את השוכר מהדירה, תוך כמה זמן מההודעה של המשכיר לשוכר יכול המשכיר להוציא את השוכר מהדירה - בקיץ, ובחורף?	"כיון שאין ביניהם ""חוזה בתוקף"" וגם השוכר גר בבית 30 יום, מעיקר-הדין יכול המשכיר  להוציא את השוכר מיד אך יש למשכיר להמתין לשוכר כימי-ההודעה שתקנו חז""ל והם: בקיץ - 30 יום, ובחורף - עד הפסח, והחורף מתחיל מתחילת חג-סוכות עד אחרי-פסח, ולכן כשהמשכיר הודיע בי""ד אלול לשוכר שהוא רוצה שיצא, עליו לצאת בי""ד תשרי - שהם 30 יום אחרי יום ההודעה, אבל כשהודיע לו בט""ו אלול, א""י להוציאו עד אחרי-פסח - כיון שלא נותרו 30 יום לפני סוכות.<br>ולדעת השו""ע והסמ""ע כשהודיע לו באמצע-החורף - אם רוצה שהשוכר יצא מיד אחרי פסח, עליו לחזור ולהודיעו מפורים - שהם 30 יום לפני שמוציאו, ולדעת הגר""א א""צ לחזור ולהודיעו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נקנה שכירות-בית/ חנות /חצר / מרחץ?  האם למעשה אפשר לקנות בסודר?	בחזקה, בקנין-סודר, בכסף, בשטר - וכמכירת-קרקע.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]בחור-ישיבה חתם חוזה-שכירות על חדר מתוך דירה ששוכרים בחורים אחרים מישיבתו ועדיין לא הגיע לגור בחדר עד שהתגלה הבחור שהוא חולה במחלה-מדבקת, שאר הבחורים שגרים באותה דירה לוחצים על המשכיר שיחזור בו מחתימת-החוזה עם הבחור, האם יכול המשכיר לחזור בו?                   2]מה הדין כשהתברר שכבר בזמן חתימת-החוזה היה הבחור חולה וגם הבחור שחתמו עמו את החוזה לא ידע מזה בזמן-החתימה?                3]חתמו חוזה-שכירות לדירה ואח""כ נודע להם שאת הדירה שהם שכרו 3 שוכרים ששכרוה היו חולים והם רוצים לבטל את השכירות, האם הם יכולים?"	"1.כשחלה אחרי חתימת-החוזה, קנהו בקנין-שטר וא""י לבטל את החוזה.     2.כשבזמן חתימת-החוזה היה חולה אע""פ שבזמן חתימת-החוזה גם הבחור לא ידע מזה, זה נחשב למקח-טעות והחוזה מבוטל.                              3. יכולים מדין מקח-טעות, וב2 שוכרים, לא. [כסף-הקדשים]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משכיר חתם חוזה-שכירות לשנה ובאמצע-השנה רוצה להוציא את השוכר - באיזה אופן יכול המשכיר להוציא את השוכר? ובאיזה אופן לא יכול להוציא את השוכר?<br>כשרוצה להוציאו בגלל: 1]שמעוניין לשפץ את הדירה - ובינתיים יתן לשוכר דירה מצויינת ואחרי-השיפוץ יחזיר את השוכר לאותה דירה?  2] שנפל הבית של המשכיר ואין למשכיר דירה אחרת לגור בה?  3] כשהמשכיר העני ורוצה למכור את הדירה? 4] שיש למשכיר חוב לגוי ואם לא ימכרנה, הגוי יקח את הדירה עבור חובו לצמיתות?	"בכל שכירות שקבעו זמן לשכירות על ""בית זה"", א""י המשכיר להוציא את השוכר - כי השוכר קנאו לאותם ימים שהשכירם לו,  ואפילו כשהמשכיר זקוק לכסף ומכר את דירתו לאחר, נשאר לשוכר קניין בביתו ומכאן ולהבא ישלם השוכר את השכירות לקונה את הדירה. <br>חוץ מכשיש למשכיר חובות שמחמתם יש חשש שהגוי יקח מהשוכר שלא-כדין ומחמת ההפסד הגדול תקנו  שיש למשכיר - שיוכל המשכיר למוכרו, ואם אין מי שמסכים לקנותו אלא כשמפנה השוכר מיידית את הדירה, יכול המשכיר לכוף את השוכר שיפנה את הבית -ולדעת הגר""א היינו רק כשהשיעבוד לגוי הוא על דירת-השוכר, ולדעת הנתיה""מ על כל חוב שמחמתו יקח הגוי את הדירה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]השכיר דירה לשנה והדירה משועבדת כמשכון אצל מלוה יהודי / נכרי והמלוה היהודי / הגוי רוצה לקחת את הדירה לחוב, האם המשכיר יכול להוציא את השוכר כדי למכור את הדירה לאחר ולמנוע את הגבייה של המלוה?<br>2]מה הדין כשאין הדירה המושכרת משועבדת לגוי אלא שהגוי יקח את הדירה הזו מחמת חוב אחר שיש לו על היהודי?	"1.כשהמלוה הוא יהודי ובא לגבות את חובו כדין, אינו יכול. <br>כשהמלוה הוא גוי ובא לגבות את הדירה שלא כדין, כשהדירה המושכרת משועבדת, פוסק הרמ""א שיכול להוציא את השוכר כדי למוכרה.<br>2.כשיש למשכיר חוב אחר אלא שהגוי יבוא לגבות מהדירה, נחלקו הפוסקים האם כדי למנוע את הפסד-המשכיר יכול להוציא את השוכר, הנתיה""מ לומד שיכול - כי במקום הפסד-רב יכול להוציא את השוכר אף באמצע תקופת-השכירות, ודעת הגר""א שא""י אלא כשהדירה הזו היתה משועבדת לאותו חוב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א	"החילוק בין גביית יהודי לגביית גוי - שיהודי גובה את הדירה לחובו מן הדין משא""כ גוי , גובהו שלא כדין, ולכן ..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משכיר חתם חוזה-שכירות ל3 שנים ואח""כ המשכיר מכר את הדירה לאחר [-וידע הקונה שהדירה מושכרת], מתי הקונה יכול להוציא את השוכר מהדירה:   1]כשהשוכר שילם לו מראש על כל ה-3 שנים?     2]כשלא שילם מראש על השכירות כלל, למי ילך כסף-השכירות?"	יכול להוציאו - רק אחרי שיגמרו 3 שנות-השכירות,  <br>              2לקונה                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 ..כסף-השכירות הולך לק      וכשלא שילם	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוכר שילם למשכיר סכום-עתק עבור השכירות אך לא סיכמו לכמה זמן הוא שוכר ואחרי 30 יום המשכיר בא להוציא את השוכר: 1]האם יכול להוציאו?  2]אם יכול להוציאו, האם חייב המשכיר להחזיר לשוכר את הכסף שקיבל יותר ממה שמקובל לשלם על חודש-שכירות?	"נחלקו הפוסקים: דעת הש""ך שיכול המשכיר להוציאו - כי סתם-שכירות הוא 30 יום  ויתרת-הכסף הוא מתנה למשכיר או פקדון, וכן הנתיה""מ סובר שאע""פ שבד""כ אומרים שהדמים מודיעין, כיון שסתם-שכירות הוא 30 יום, ה""ז כמו שאמר השוכר למשכיר במפורש שלא שוכר ממנו יותר מ30 יום, ולא אומרים שהדמים מודיעין נגד דיבור מפורש.<br>דעת הב""י הרמ""א הסמ""ע והקצוה""ח, שהדמים מודיעים ששכר הרבה זמן לפי כמה שמקובל לשלם על חודש-שכירות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר בית סתם ואחרי 1/2 שנה באמצע-החורף - שהוא זמן שאינו יכול להוציא את השוכר מהדירה התייקרו מחירי השכירויות ולא דיבר המשכיר עם השוכר על ההתייקרות אלא רק אחרי חודשיים מזמן ההתייקרות:1] האם המשכיר יכול לייקר לשוכר את השכירות מכאן-ואילך? ומה הטעם? 2] האם יכול לייקר את השכירות למפרע מתאריך ההתייקרות? ומה הטעם? 3] מה הדין כששכר לשנה ובתוך שנת-השכירות התייקרו/ הוזלו השכירויות, האם יכולים לשנות את המחיר מכאן-ואילך? ומה הטעם?	1.יכול המשכיר לומר לשוכר שמכאן-ואילך הוא מייקר את השכירות - ואם רוצה השוכר לצאת בגלל ההתייקרות, יצא - כי מחמת דיני ההודעה, לא חייבו את המשכיר להפסיד.                                   2. לא, כי שתיקתו של המשכיר היא הסכמה בשתיקה למחיר ששילם עד עכשיו.     3. אינו יכול - כיון שהם באמצע  זמן השכירות שקבעו ביניהם, התחייבו זה לזה  שלא יהיה  אפשר לשנות את המחיר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] בית שלא עמד להשכרה והשכיר רק לו מחמת הידידות שביניהם וגם גילה את דעתו שרק מחמת הידידות שביניהם משכירו ואח""כ נעשו שונאים, האם יכול המשכיר להוציאו?           2] בית שעומד להשכרה והשכירו לידידו וגילה את דעתו שמשכירו רק בתנאי שיש ידידות ביניהם אך לא כפל את תנאו בכך ואח""כ נעשו שונאים, האם המשכיר יכול להוציאו?           3] השכיר לו בסתם ורוצה השוכר לצאת בתוך ימי-ההודעה ולהכניס תחתיו אדם שאינו הגון/שונאו, האם יכול?"	"1.יכול. 2. לא. [נתיה""מ]      3.אדם שלא הגון, לא, והט""ז כתב שה""ה א""י להעמיד לו תחתיו את שונאו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באמצע תקופת-החורף הודיע המשכיר לשוכר שאחרי פסח הוא צריך את הבית, האם השוכר צריך לצאת מהבית מיד אחרי פסח או שצריך לחזור ולהודיע לו בכ""א אדר - שהם  30 יום לפני הזמן של אחרי  פסח שצריך להוציאו? ומה הטעם[2]?"	"נחלקו הפוסקים: דעת הב""ח והסמ""ע שצריך לחזור ולהודיעו, ומשום 2 טעמים:1]שיכול השוכר לומר שכחתי מההודעה שהודעתני. 2] שיכול השוכר לטעון, חשבתי שבזמן שהודעתני היה לך שוכר במקומי, וכיון שלא יכולת אז להוציאני, השוכר ההוא הלך ואחרי פסח אין לך שוכר במקומי,[ויל""ע לדעתם, מה הדין כשהמשכיר לא חזר והודיע 30 יום לפני פסח אלא שהשוכר מודה שזכר את ההודעה שלו ואף חשב שמיד אחרי פסח יהיה למשכיר שוכר אחר, האם יכול המשכיר להוציאו מיד]  דעת הגר""א שא""צ לחזור ולהודיעו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ימים צריך המשכיר להודיע לשוכר לפני שיוכל להוציאו: 1] בבתים שבעיירות ושבכרכים? 2]בחנויות שבעיירות ושבכרכים? 3] בחנות אפיה או בחנות צבע? ומה הטעם?	"1.בערים, בקיץ, 30 יום, ובחורף א""י להוציאו, בכרכים 12 חודשים - כי לוקח זמן למצוא בית חילופי.    2. צריכים ג""כ המתנה של 12 חודשים - כי לוקח לבעלים יותר זמן להודיע לקונים שישלמו את כל חובתיהם - מפני שהוא עובר מקום.                                       3.3 שנים - כי מאפשר לקונים אלו פריסת-תשלומים נוחה ועי""ז לוקח למוכר יותר זמן להודיע לקונים שישלמו את כל חובתיהם ."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוכר-דירה שרוצה לצאת מהשכירות, כמה זמן לפני שבפועל יוצא - עליו להודיע כן למשכיר?   ובאיזה אופן יכול לצאת מיד?                       מה הדין כששילם מראש על כל השכירות ומצא שוכר במקומו, האם המשכיר יהיה מחוייב להחזיר לשוכר את כספו?	"בקיץ יודיע 30 יום קודם, בחורף א""י לצאת אך כדי שיוכל לצאת מיד אחרי פסח, יכול להודיע 30 יום לפני פסח, כשמצא שוכר חילופי הגון, יכול לצאת מיד,                   ואעפ""כ אם שילם מראש על כל השכירות, כתב הנתיה""מ בשם המהר""א ששון שאינו יכול להשכיר לאחר, ומ""מ אם יצא והכניס שוכר הגון כמותו, מסתבר שיהיה המשכיר מחוייב להחזיר לשוכר [הא'] את הכסף שקיבל, שהרי המשכיר א""י להרויח כפול שכירות על תאריך אחד בבית אחד, אך הקצוה""ח והנתיה""מ להלן סימן שט""ז כתבו, שאין חילוק בזה בין הקדים שכר ללא הקדים, וכיון שמצא שוכר חילופי, יקבל בחזרה את כספו.<br> כשלא מצא שוכר  אחר, צריך השוכר להודיע למשכיר לפני שיוצא בעיירות : בבית -  בקיץ - 30 יום, בחורף, לחכות עד אחרי פסח, בחנויות - 12 חודשים, בחנות צבע או של מוצרי-אפיה - 3 שנים."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ו/ס""ק ז/סעיף ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוכר שיצא מהדירה בלי להודיע מראש למשכיר שעומד-לצאת או בתוך הזמן שקבע עמו לשכירות:                    האם השוכר צריך לשלם על אותם ימים שבינתיים?  ואם כן, האם זה מעיקר הדין או  רק כדי לצאת ידי שמים? ומה הטעם?	"בתוך זמן שכירות, לכו""ע חייב מדינא לשלם על כל הימים שיצא בלי להודיע - כי חל קנין על ימי-החוזה שביניהם,                     כשיצא בתוך ימי-ההודעה ג""כ חייב לשלם,                   אך נחלקו הפוסקים מאיזה דין חייב, בפשטות מעיקר-הדין ומעיד הפ""ת ש""כמדומה שכן נוהגים"", דעת השער-המשפט שמדינא א""א להוציא ממנו  כי אי""ז אלא גרמא ורק כדי לצאת ידי שמים, חייב."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ו/ס""ק ז/סעיף ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני שנה באמצע-החורף חתמו חוזה לשכירות יחידת-דיור למשך שנה, ובאמצע-החורף מיד אחרי שעבר התוקף של החוזה רוצים המשכיר /השוכר לצאת וכיון שזה אמצע-חורף אין אפשרות למצוא שוכרים אחרים:1] מי יכול? והאם מיידית? ומה הטעם?        2]מה הדין כשהמשיך לגור אחרי  שעבר תקופת-השכירות שביניהם בלי לדבר כלום אך לא האריכו את החוזה ועכשיו א' מהם רוצה לצאת, האם יכול?                              3]מה הדין כשלא חתמו על שום חוזה להמשך השכירות אך  נתן השוכר  למשכיר 12  צ'קים?	"1.כשא' מהם רוצה לצאת מיד בסיום החוזה, שתיהם יכולים לצאת - שהרי התאריך של סיום-החוזה שנכתב בחוזה נחשב להודעה של 2 הצדדים שהם לא ממשיכים.<br>2.כיון שהמשיכו  בלי לדבר כלום, אם לא ניתן למצוא שוכרים באמצע-החורף, זה נחשב כמו שיש התחלת-שכירות חדשה לכה""פ עד סוף החורף, וצריכים לחזור ולהודיע על ביטול המשך-השכירות בתאריך כ""א אדר שהם 30 יום לפני תקופת-הקיץ.[ערוה""ש וכן דעת פוסקי זמנינו, אבל המאירי הביא דעה שיכול להוציאו אף באמצע החורף]                                            3. נחשב כמו הארכת-חוזה.[הגר""י קנר]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר דירה לשנה ובאמצע השנה רוצה המשכיר להוציאו:      <br>1]כשנפל ביתו של המשכיר ואין לו בית אחר לגור בו?     2]כשהמשכיר היה דחוק לכסף ורצה למוכרו ולא מצא קונה אלא בתנאי שיוכל להכנס מיד לדירה ומכר לו, האם צריך השוכר לצאת מהדירה? ומה הטעם?<br>3] לא קבעו זמן לשכירות ונפל ביתו של המשכיר או שנעשה הוא או בנו חתן, באיזה אופן אינו יכול להוציא את השוכר? ומה הטעם?            ובאיזה אופן יכול? ומה הטעם?	"1.באמצע שנת שכירות, א""צ לצאת כיון שהבית קנוי לשוכר לשנת-השכירות וזה ג""כ הסיבה גם כשלא קבעו זמן לשכירות והשוכר עדיין לא גר 30 יום בבית, שא""צ לצאת כיון שסתם שכירות ל""י, זה כמו בתוך זמן שכירות של 30 יום.<br>2.כשהשוכר גר 30 יום ולא קבעו זמן לשכירות, יש בו חילוק מה אירע, שכשנפל ביתו, יכול המשכיר להוציאו  - כי יאמר לו אין אתה עדיף ממני, כשנעשה הוא או בנו חתן, אם לפתע נזדמנה לו אשה, יכול להוציאו, אך אם ידע שצריך את הבית בתאריך פלוני .ולא הודיע את השוכר, א""י להוציא את השוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכיר את דירתו לזמן קצוב/ללא זמן קצוב ואח""כ אירס את בנו ורוצה לתת לבנו את הדירה המושכרת, האם יכול להוציא את השוכר מפני בנו?"	"כשקבע זמן ובתוך הזמן, אינו יכול שהרי קנאו לאותו זמן - וכן כשלא קבע זמן וחתונת-הבן בתוך 30 יום לשכירות, השוכר א""צ לצאת.                 כשלא קבע זמן וחתונת-הבן לאחר 30 יום שגר השוכר אם המשכיר ידע שבנו עומד להתחתן ולא הודיע את השוכר, א""צ לצאת, ורק כשהמשכיר לא ידע שבנו עומד להתחתן [-ולא קבע זמן והשוכר כבר גר 30 יום], יכול להוציא את השוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יא/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש ויכוח בין המשכיר לשוכר לכמה זמן הושכרה הדירה, באיזה אופן נאמן המשכיר? ומה הטעם?     ובאיזה אופן נאמן השוכר? ומה הטעם?	בדרך-כלל נאמן המשכיר - ומשום שקרקע בחזקת בעליה עומדת וישבע שבועת-היסת כדבריו - וכמו בכל תביעת-ממון.           כשהשוכר כבר גר בדירה 3 שנים, נאמן השוכר משום שיש לו מיגו שהיה אומר קניתי את הדירה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עיר שיש בה תאריך קבוע שפעם בשנה שוכרים בו דירות ובאמצע השנה לא שוכרים דירות, מה הדין מי שהשכיר בעיר הזו דירה לשנה והמשכיר והשוכר לא דיברו ביניהם על המשך-השכירות לשנה הבאה ואחרי 3 ימים מהתאריך הנ""ל רוצה השוכר לפנות את הדירה, האם יכול? ומה הטעם?  ומה הדין כשהשוכר התעכב יומיים ומצוי שהשוכרים מתעכבים כן אחרי התאריך הנ""ל עד שהם מתארגנים לכל הפינוי?"	"לא - שהרי המשכיר הבין שהשוכר רוצה לשכור עוד שנה שלמה ואם השוכר לא התרצה לכך, היה מוטל על השוכר לפני התאריך הנ""ל להודיע למשכיר שהוא רוצה לשכור רק ל3 ימים.                         כשהתעכבו יומיים, כתב הט""ז שהכל תלוי במנהג - שאם מצוי שהשוכרים מתעכבים כן, יכול השוכר להודיע למשכיר אחרי יומיים - ""כיון שצריך להתעכב כן"", ואם המנהג שהשוכרים יוצאים לפני התאריך הנ""ל, אינו יכול לצאת עד סוף השנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 אנשים רבו על בעלות של דירה ובינתיים  גרו באותה דירה ביחד עד שב""ד יכריע, כשב""ד פסק לחובת אחד הצדדים, האם מי שב""ד חייבוהו יכול  להישאר בדירה כמנין ימי הודעה - 30 יום בקיץ ובחורף עד סוף החורף? ומה הטעם [2 טעמים]?"	"לא, 1.שידע שעלול להפסיד והיה צריך להתארגן בבית חילופי.   2.מעיקרא החזיק עד הפסק של ב""ד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתאריך א' אלול או בתאריך ב' אלול שכר דירה ל""שנה זו"" והמשכיר צריך את הדירה ורוצה לפנות את השוכר בהקדם האפשרי, מתי יכול המשכיר לפנות את השוכר? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?"	"כששכר בא' אלול, דעת הש""ך והשבות יעקב ""וכן משמע דעת כל הפוסקים"" [ש""ך], יוצא בא' תשרי כי הוא ר""ה לשכירות-בתים ואפילו כששילם כסף לשכירות לשנה שלמה, הואיל ואין הדמים מודיעין,                  כששכר בב' אלול, נחלקו הפוסקים: לדעת הש""ך והשבות-יעקב הנ""ל, כיון שאין אדם טורח  לשכירות פחות מ30 יום, ישאר בדירה עד ר""ה של שנה הבאה.           הגרעק""א מביא רשב""א, שאין כזה מושג של  ""ר""ה לשכירות-בתים"" - והכל תלוי במנהג - שאם היה מנהג קבוע באותו עיר שרק באותו תאריך שוכרים דירות , יש לאותו תאריך דין של ""ר""ה לשכירות-בתים"", וכשאין מנהג, כיון שלא קבעו זמן לשכירות, יוכל להוציאו אחרי 30 יום - בב' תשרי כיון שסתם שכירות 30 יום.                         ולמעשה, כתב הגרעק""א שמי שרוצה להורות כדעת הש""ך עליו להביא ראיה - כי יתכן שאילו ראה הש""ך את דברי הרשב""א היה חוזר בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר בית ""זה"" לשנה ונפל הבית באמצע שנת-השכירות: <br>1]האם חייב המשכיר לתת לשוכר בית אחר עד סוף שנת-השכירות? ומה הטעם?<br>2]האם השוכר יכול לבנות מחדש את הבית על חשבונו ולגור בו? ומה הטעם?<br>3]האם יכול השוכר לקחת את האבנים שנפלו מהבית כדי למוכרם ולשכור בכסף בית אחר? ומה החילוק בין שוכר בית ""זה"" לשוכר חמור ""זה""?<br>4]אם בנאו המשכיר, האם המשכיר צריך לתת לשוכר לגור בבית?"	"1.לא - שהרי לא שכר אלא את ""זה"" וה""זה"" נפל.              2.לא, כי לא השכירו אלא את מה שהיה קיים.        3. לא, כיון שהרגילות  כשבית נופל, שלא מוכרים את האבנים אלא בונים אותו מחדש, אנו אומדים שבסתמא המשכיר לא התכוון לשעבד לשוכר את גוף-האבנים, משא""כ בחמור שהרגילות כשמת החמור שמוכרים את נבלתו, אנו אומדים שכשאמר ""זה"", שיעבד המשכיר לשוכר את הנבלה עצמה. [שיטת הרמ""ה המובאת בטור שיכול השוכר למכור את האבנים, אך התוס' והרא""ש חולקים משום הסברא הנ""ל - ] וכך פוסקים הטור והשו""ע.         4. לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר בית סתם ונתן המשכיר לשוכר בית לגור בו: 1]האם המשכיר יכול להחליף לשוכר בית אחר כשהבית החילופי הוא יותר קטן? ומה הדין כשהוא זהה בגודלו לבית שנתן לו בהתחלה [3 שיטות]? ומה הסברות של כל שיטה?         2] כשנפל הבית וחייב המשכיר לתת לשוכר בית אחר, האם יכול המשכיר לתת לשוכר בית קטן יותר ממה שבהתחלה קיבל? ואיזה גודל, אינו יכול לתת לו?      3] כשנפל הבית ואין למשכיר בית נוסף ליתנו לשוכר, האם מחוייב המשכיר לקנות/לשכור עבורו בית אחר - כדי להעמיד את השכירות? ומהי דעת השו""ע בענין זה?"	"1]ליותר קטן, לכו""ע א""י,  לאותו גודל של הבית הא', נחלקו הפוסקים ו-3 דעות בזה: 1. הרמ""א והש""ך פוסקים, שיכול - כיון שלא שיעבד לו בית מסויים. 2.הנתיה""מ כתב שאף לדעת הרמ""א שיכול המשכיר להחליף לשוכר היינו ב2 תנאים:1.רק פעם אחת. 2.שהמשכיר טוען שאף מעיקרא התכוון לתת לשוכר את הבית שעכשיו נותן לו ובטעות נתנו לו בהתחלה בית אחר.       3.הט""ז הנתיה""מ והערך-לחם סוברים שא""י להעבירו ומשום 2 טעמים: 1. שברגע שהמשכיר נתן לשוכר את הבית, קנה השוכר את אותו בית - משום ששכירות ליומה ממכר. 2. יש אומדנא ששכר ע""מ שלא יוכל להעבירו כל הזמן.             2] יכול ובתנאי שהוא בגודל של ד' על ד' - שאז יש עליו שם ""בית"".         3]נחלקו הראשונים, שיטת הרמ""ה שאפילו אם יעשה קנין סודר להשתעבד ע""ז, לא יחול עליו השיעבוד לדאוג לשוכר לבית שאין לו ברשותו, שיטת הרא""ש שחייב לשכור או לקנות לו כדי להעמיד לשוכר בית, וכתב הנתיה""מ לעיל סימן ש""י [סק""ד] שהשו""ע והרמב""ם ס""ל כשיטת הרמ""ה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"התנה המשכיר עם השוכר שיוכל להוציאו מתי שירצה ומכר המשכיר את הדירה,          האם הקונה ג""כ יכול להוציא את השוכר?"	"נחלקו הראשונים בזה והרמ""א להלן סימן שט""ז מביא 2 דעות בזה האם כיון שהמשכיר לא קבע זמן שיוציאנו, ה""ז משייר בדבר שאינו מסויים ודבר שאינו מסויים לא עובר לאחרים, אבל הגר""א להלן לומד שהרמ""א כאן סתם שא""י להעביר את זכותו לאחרים ולכן בזמן שמשכיר רגיל א""י להוציא, אע""פ שהמשכיר היה יכול להוציאו, הקונה ממנו אינו יכול להוציאו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א	חשוב האם תשובתך מוסכמת לכל השיטות.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר לשנה והתעברה השנה, מי מקבל את חודש-העיבור- כשסיכמו:א] ""דינר לחודש"". ב] ""י""ב דינר לשנה"". ג]""דינר לחודש י""ב דינר לשנה"" או להיפך? והאם יש חילוק אם כבר גר השוכר בחודש-העיבור או לא?    2]באיזה 2 אופנים השוכר מרויח את חודש-השכירות כשאמר המשכיר לשוכר את 2 הלשונות הנ""ל הסותרים?      3]עמד בר""ה וסיכם עמו שמשכיר לו ל""שנה"" והתעברה השנה, למי חודש העיבור [איזה ראשונים נחלקו בזה]?"	"1. א.כשסיכמו דינר לחודש - למשכיר.  ב. כשסיכמו י""ב  דינר לשנה -לשוכר,             ודעת הסמ""ע ע""פ הרשב""א שהוא רק כשאמר באמצע-השנה שנה אחת או שנה סתם או אפילו כשעמד בר""ה ואמר שנה זו/השנה, ואם  אמר בר""ה  שנה אחת,  לא יקבל את חודש-העיבור,           ג.כשסיכמו ""יב דינר לשנה דינר לחודש"" או להיפך - למשכיר ואפילו כשכבר גר השוכר  מוציאים מהשוכר תשלום על חודש-העיבור כיון שאמר 2 לשונות סותרים, בתחילת חודש-העבור נולד הספק ומדין קרקע בחזקת בעליה, הספק מוכרע לטובת המשכיר.                               2]    1. כשהמשכיר לא אמר את 2 הלשונות בב""א אלא בזא""ז, הולכים אחר לשון אחרון - כי אנו נוקטים שהוא חזר בו, וכשאמר בלשון אחרון ""י""ב דינר  לשנה"". [נימוק""י המובא בסמ""ע סקכ""ה]       2. כשהשוכר טוען ברי שא""ל המשכיר אפילו אם תתעבר השנה תשלם לכל השנה 12 דינרים והמשכיר מכחיש שאמר כן אבל מודה שהסכים שישאר לשכור [-אך בתשלום], משאירים את השוכר בבית, כיון שאין ביניהם ויכוח על הסכמתו להשאיר את השוכר אלא על הכסף, מועילה תפיסת-השוכר  עם טענת ברי.[ש""ך סקי""ד]<br>3.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם שזכה השוכר - כיון שבשנה שהתעברה השכירו לפי שנה,       שיטת הרשב""א שזכה המשכיר כיון שאם היה רוצה לתת לשוכר את חודש-העיבור, היה יכול לומר ""שנה זו"" או ""השנה"", בהכרח שהתכווין להשכיר לו  כמו שנה רגילה של 12 חודשים בלבד,          ואם השכיר ל""שנה"" באמצע השנה, נחלקו הפוסקים בדעת הרשב""א, דעת הש""ך והסמ""ע שמודה הרשב""א שהשכיר לשנה מיום ליום וזוכה השוכר בחודש-העבור שבאמצע, דעת הב""י הט""ז והגרעק""א שאף כשהשכיר באמצע השנה ל""שנה"" לשיטת הרשב""א, לא השכיר אלא 12 חודשים כרוב שנים.     למעשה נחלקו הפוסקים, הש""ך והסמ""ע פוסקים כמשנ""ת לחלק  שאם השכיר באמצע השנה, לשוכר,   ובעומד בר""ה, למשכיר, לט""ז ולגרעק""א כיון שנחלק הרשב""א בכל האופנים, מספק אנו אומרים שקרקע בחזקת בעליה עומדת ויקבל המשכיר את חודש-העיבור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר באמצע השנה וסיכמו ששוכר ל""שנה זו""   /""השנה""   /""שנה""   /""שנה אחת"",        לכמה זמן שכר? ומה הטעם?"	"ב""שנה זו"" או ""השנה"" עד א' בתשרי, לסמ""ע משום ששנה זו מסתיימת בא' בתשרי, לש""ך משום שא' תשרי הוא ר""ה לשכירות-בתים, ב""שנה אחת"" שכר ל12 חודשים - עד אותו תאריך ששכר לשנה הבאה,           ב""שנה"" הוא בעיא דלא איפשטא בגמ' בנדרים האם הוא כמו ""שנה זו"" או כמו ""שנה אחת"", וכיון שהוא ספק, כתב הגרעק""א שמדין קרקע בחזקת בעליה עומדת, יגור השוכר רק עד א' בתשרי - כמו  ""שנה זו""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף טו	שנה אחת הוא חלוק מכולם אבל שנה הוא שוה לכולם, כי הוא בעיא דלא איפשטא ומדין ספק הדין הוא שהוא עד....	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר מלמד לבנו ובהסכם-השכירות א""ל 2 לשונות סותרים: ""1000 ש""ח לחודש 12,000 ש""ח לשנה"" ונתעברה השנה, באיזה אופן מקבל המלמד שכר על חודש-העיבור?   ובאיזה אופן לא? ומה הטעם?"	"רק כשאמר את 2 הלשונות בבת-אחת יש לנו נידון ואז החילוק הוא מתי הם מדברים: שבתחילת-החודש - כיון שהמלמד מוחזק בעצמו, המלמד יכול  לומר שאינו מלמד עד שישלם לו שכר על חודש-העיבור [קצוה""ח].     כשכבר לימד, פטור האב לשלם לו, כיון שלימד מעצמו, ה""ז תפיסה ברשות.[רשב""א שנפסק ברמ""א]       ואם לא אמר את 2 הלשונות בב""א, כתב הנימוק""י שאזלינן בתר לשון אחרון - כי חזר בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר דירה עד חודש אדר ונתעברה השנה, האם השוכר ישאר עד אדר ב' או עד אדר א'  [ 3 שיטות]?    ומה הטעם ?	"יש ספק אמיתי בשנה מעוברת מהו האדר העיקרי שיקרא סתם אדר [-ולא ספק בכוונתו] והוא מחלוקת-תנאים ולכן זה מוגדר ספק בפלוגתא-דרבוותא,   וכן: 1. שיטת ר""ח והאו""ז, שיחלקו השוכר והמשכיר.              2. שיטת הרמ""א בדרכ""מ להלן [סימן שט""ז ] והש""ך, שהמשכיר מקבל - מדין קרקע בחזקת בעליה עומדת.  3. שיטת הרשב""ם וחבילות פוסקים המובאים במל""מ וברעק""א, שמשאירים את הבית ברשות השוכר מדין מוחזק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף טו	"ה""ז פלוגתא דרבוותא, ולכן ..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר ""עלייה זו שע""ג בית זה"": 1] ונפלו הבית והעלייה, האם מחוייב המשכיר לבנות לו אחר?    2] נפחתה העלייה בשיעור 4 טפחים או יותר, היכן יגור השוכר? ומה הטעם?    3] נחלקו הראשונים כשירד השוכר לגור בבית המשכיר, האם מחוייב המשכיר לתקן את העלייה שנפחתה? מהי דעת השו""ע בזה?    4] נפחתה העלייה בשיעור פחות מ-4 טפחים, מה דינו?    5]העלייה נפלה ולא נפחתה, האם המשכיר שיעבד לשוכר את ביתו לזה?  ומה ההלכה למעשה?"	"1. לא. כיון שאמר ""זה"".               2.יורד השוכר לגור בבית-המשכיר וגר עמו ונכנס באותה כניסה שנכנס המשכיר - כי שיעבד המשכיר לשוכר את ביתו, וא""י המשכיר לומר לשוכר שימשיך לגור בעלייה ורק שיעור של 4 טפחים ישלים לו בביתו - כי אין אדם גר ב2 מקומות.              3. נחלקו הראשונים בזה, שיטת הרמ""ה שפטור לתקן, כי לא שיעבד לו אלא את ביתו, שיטת הטור שחייב לתקן, והנתיה""מ לעיל סימן ש""י כתב שדעת השו""ע שפטור וכשיטת הרמ""ה.                        4.א""י השוכר לרדת לגור בבית-השוכר כ""ז שלא חסר לו בעלייה שיעור שמיועד לשימוש כמו של כלי שיש בו 4 טפחים.                        5. נחלקו הראשונים והפוסקים,   שיטת הרמ""ה וכך פוסק הב""י, שפטור - כי לא שיעבד לו אלא כשהעלייה קיימת ונפחתה אך לא כשנפלה,                    שיטת הטור וכך פוסק הרמ""א, ששיעבד המשכיר את ביתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר עלייה עליונה ואמר לו שמשכיר לו ""עלייה זו שע""ג בית זה"",    1] מה הדין כשהעלייה העליונה נפחתה או נפלה, האם יכול לגור בבית שמתחתיו?            2] מה הדין כשהיו 2 עליות זו ע""ג זו ושכר את העלייה התחתונה ונפחתה, האם השוכר יעלה לגור לעלייה העליונה או לבית? ומה הטעם בזה? והיכן יגור?             והאם יש חילוק בין אם השוכר תפס מידיעת-המשכיר או שלא מידיעתו?"	"1. כן - כי שיעבד את הבית לעלייה.              2.זה בעיא דלא איפשטא בגמ' ונשארה הגמ' בתיקו, ויסוד הספק האם יכול השוכר לטעון שהסכים לעלות עלייה אחת אך לא עלייה יותר גבוהה או שמא 2 העליות נקראות עלייה אחת,   ולכן פוסק השו""ע שהשוכר לא יגור בבית ואם תפס, לא מוציאים מידו, <br>ואומר הקצוה""ח שמדובר כאן רק במקרה שהשוכר נכנס לבית מידיעת-המשכיר - שעי""ז השוכר קנה בקנין במה שגר בבית [וכמו שמצינו בהשכיר לו ""בית סתם"" שאע""פ שמלכתחילה היה יכול להביא לשוכר בית קטן, אם הביא לו בית מסויים, א""י להחליף לו את הבית - כי השוכר קנה את הבית שנתן לו] ולכן המשכיר א""י להוציאו לעלייה, אבל אם השוכר תפס שלא מידיעת-המשכיר, יכול המשכיר להוציא את השוכר - שהרי כיון שזה בעיא דלא איפשטא, קרקע בחזקת-בעליה עומדת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר גפן זה שעל גבי עץ-אפרסקים הזה ושיעבד את עץ-אפרסקים לגפן, מה החילוק בין אם נעקר עץ-האפרסק לבין כשנקצץ העץ? ומה הטעם?                               2] שכר עלייה זו [- העומדת על עמודים] שע""ג בית זה ונפל הבית שמתחת העלייה ולא העלייה, האם מחוייב המשכיר לבנות את הבית שמתחתיו? ומה הטעם?"	"1. כשנקצץ, אינו ראוי לחזור ולנטוע, וכיון שאמר ""עץ הזה"", פטור,        כשנעקר העץ והוא קיים,  חייב לנוטעו כ""ז שהגפן קיים.             2.לא, כיון ששיעבד לו את ""בית זה"" ונפל הבית , ה""ז כמו האפרסק שנקצץ שכשאינו ראוי לנוטעו, פטור להעמיד לו אחר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השכיר בית ובאמצע תקופת-החוזה בעל-הדירה מכר/נתן במתנה/נפטר וזכו בו היורשים,    מתי יכנס הבא אחריו?	רק מתי שהיה יכול המשכיר עצמו  להוציא את השוכר - וכשאין ביניהם חוזה בתוקף בעיירות אחרי הודעה של 30 יום ובכרכים אחרי 12 חודשים מיום-ההודעה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יא/סעיף יב/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]השוכר בית ""זה"" לשנה ונשרף /נפל הבית באמצע שנת-השכירות האם צריך השוכר לשלם על השכירות של כל השנה או עד הזמן שנפל/נשרף ישלם אך לא על הימים שאחרי שריפת/נפילת-הבית?        באיזה אופן לכו""ע ל""צ לשלם על הימים שאחרי שריפת-הבית?   ומה הדין כשהשוכר שילם על כל השנה, האם המשכיר יחזיר לו את כספו  על אותם ימים?                                   2] נשבר הבית ואפשר לתקנו, האם צריך המשכיר לתקן ללא הגבלת-מחיר או שיש סכום שהמשכיר א""צ  לעבור אותו  עבור הוצאות-התיקונים[4 שיטות]?"	"1.נחלקו בו הראשונים ולפי הגהת הסמ""ע והט""ז ברמ""א, הרמ""א מביא 2 שיטות וישנה שיטה שמשלם על כל השנה, והשו""ע סותם שמשלם רק על הימים שגר בהם עד שנפל הבית [ וצ""ע מ""ש ממש""כ הש""ך בשם הב""י להלן סימן של""ד ס""א כשמת השוכר שמשלם על כל הימים משום ששכירות קניא.]      כשנשרף רוב בתי-העיר לכו""ע א""צ לשלם  ואף אם שילם, יחזיר לו המשכיר- ומשום שזה מכת-מדינה.<br>2.נחלקו הראשונים: 1. השו""ע סותם את שיטת הרא""ש שצריך המשכיר לתקן וכן דעת הסמ""ע עצמו [כאן] והקצוה""ח להלן [סימן שי""ד סק""א] שתמיד מוטל על  המשכיר לתקן [וכן המנהג - הרב קנר].            2.דעת הריטב""א שא""צ לתקן, והרמ""א להלן  סימן שי""ד סותם את שיטת הריטב""א שפטור לתקן.[הגר""א להלן]                <br>בדעת השו""ע נחלקו הפוסקים: 2. הסמ""ע לומד שהיינו רק כששילם השוכר למשכיר על השכירות העתידית.      3. אבל הנתיה""מ לומד, שא""צ המשכיר לשלם על התיקונים אלא שכל כספי השכירות משועבדים לתיקונים, ולכן א""צ לתקן תקלה שהעלות שלה יותר גבוהה מסך כל השכירות שקיבל מאותו שוכר שדורש את התיקון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יז	"דעת השו""ע בנשרף הפוך מדעתו בב""י לגבי מת השוכר."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר המשכיר לשוכר שישכיר לו ""בית כזה"" והדגים לשוכר על דירה-מסויימת שהיו  בה 5 מעלות מרכזיות: 1.שהיא  מאוד גדולה. 2.שהיא מאווררת ע""י הרבה חלונות. 3. שהיא קרובה לים/למרחץ. 4. שהיא קרובה למרכז החנויות - לשוק. 5. שהיא בנוייה יפה והיא גם מקושטת, האם מחוייב המשכיר לתת לו דירה עם 5 המעלות הנ""ל? ואם לא, איזה מעלות מתוך ה5 הנ""ל מעכבות את השכירות ואיזה לא?"	"שאר המעלות  לא מעכבים כלל - ויכול לתת לו דירה לא מקושטת ולא בנוייה יפה וכשהיא רחוקה ממרכז החנויות ומהים , ובתנאי שתהיה בגודל שהראה לו ובאותו מספר חלונות, ואף א""י להוסיף הן בחלונות והן בגודל-הדירה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכיר ל-5 שנים את דירתו ובאמצע תקופת-השכירות רוצה המשכיר לשפץ את דירתו והשוכר מתנגד, האם המשכיר יכול לכופו: 1]כשרוצה להכניס פועלים לתוך הבית והשוכר יכול להישאר בדירה?   2]כשרוצה להוציא את השוכר ולתת לו לגור בדירה אחרת יותר יפה ממה שגר בה עכשיו - ואח""כ יחזיר את השוכר לדירה?"	1.2.אין המשכיר יכול לכופו אך מבקשים מהשוכר שיעשה לפנים משורת הדין ויתן למשכיר לשפץ.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר סתם ולא קבעו זמן לשכירות, כמה זמן  לפני עזיבתו צריך השוכר להודיע למשכירו כדי שיוכל לצאת?:  1]בבתים שבעיירות ושבכרכים? 2]בחנויות שבעיירות ושבכרכים? 3] בחנות-אפיה או בחנות-צבע? ומה הטעם?  4]כשהשוכר יצא בתוך ימי-ההודעה, האם השוכר יכול להכניס תחתיו שוכר חילופי?  5] כשלא מצא שוכר-חילופי, האם עליו לשלם למשכיר עד סוף ימי-ההודעה? וא""כ, האם הוא מעיקר-הדין או רק כדי לצאת יד""ש?"	"1.אין חילוק בין כשהשכיר רוצה  להוציא את השוכר או כשהשוכר רוצה לצאת - שהרי כשהשוכר יעזוב המשכיר רוצה להכניס שוכר אחר - והשוכר החילופיים לא ירצו לשכור עד שיהיה להם מספיק זמן להודיע לקונים מהם בהקפה שהם עוברים, ולכן: 1.בערים, בקיץ, 30 יום, ובחורף א""י להוציאו, בכרכים 12 חודשים - כי לוקח זמן למצוא בית חילופי.    2. צריכים ג""כ המתנה של 12 חודשים - כי לוקח לבעלים יותר זמן להודיע לקונים שישלמו את כל חובתיהם - מפני שהוא עובר מקום.                                       3.3 שנים - כי מאפשר לקונים אלו פריסת-תשלומים נוחה ועי""ז לוקח למוכר יותר זמן להודיע לקונים שישלמו את כל חובתיהם.  4.יכול להכניס שוכר הגון.  5.צריך לשלם, ונחלקו הפוסקים, דעת השער-המשפט שיציאתו של השוכר בתוך ימי-ההודעה נחשבת להפסד של  גרמא-בניזקין  ולכן א""צ לשלם אלא כדי לצאת ידי-שמים, דעת הנחלת-צבי המובא בפ""ת שחייב לשלם מעיקר-הדין, [וכן משמע מסתימת השו""ע במש""כ ""צריך לשלם""]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף ו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דירה מושכרת בסתם שהמשכיר לא סיכם עם השוכר זמן לשכירות והמשכיר נפטר או מכרה או נתנה במתנה לאחר ומי שבא תחתיו רוצה להוציא מיד את השוכר, כמה הם ימי-ההודעה למקבל-מתנה או ליורש או לקונה?	"כמו ימי ההודעה שהיה לבעל-הדירה - כי אין לשני כח להוציא את השוכר יותר ממה שהיה לבעל הדירה. [והיינו רק כשהשוכר כבר גר בדירה 30 יום - שאל""כ א""י להוציאו, וכמשנ""ת שזה נחשב שלכל הפחות קבעו זמןן לשכירות ל-30 יום]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיב/סעיף יא/סעיף יג		
